עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
18 שמח.
12/08/2015 00:02
yehav
18 שמח.
ברוכה הבאה ריקנות.
אני שונאת אותך.
1 תגובות
15 דקות, והאור נכבה
21/07/2015 00:35
yehav
15 דקות ברשותך
ומיד האור נכבה
משחקן עיקרי
אל ניצב משני.
תכנן את זמנך
15דקות
והאור נכבה
השתמש באישיותך,
צחק השתולל היה מי שאתה
זכור, רק 15 דקות קצובות לך.

.yehav
   
0 תגובות
חסר תוכן.
26/05/2015 17:17
yehav

ולראשונה בחיי,

או שלא.

אין לי מלים.

אני מוכנה להשבע.

ריקה מתוכן.

ככ הרבה דברים יש לכתוב.

ככ הרבה לומר.

ככ רוצה לצעוק.

לשבור.

להרוס.

ולא לתקן מחדש.

לא לתקן.

לא לשמוע.

לא להרגיש.

זה מצחיק.

זה נהיה תוכנו של כל פוסט.

זה כואב.

זה מצחיק וזה כואב יחד.

זה מכאיב לי.

שיפסיק.

מצאתי את עצמי קמה מתוך שיינה

בצרחה של ״לאא״

רק..

מה לא יהב?

מה לא


.yehav

1 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ... 15 16 הבא »
אודות

הגעתי לכאן במקרה,
נשארתי מתוך רצון.
השקט הנפשי-
עולם הציורים שלי
עיפרון דף ומעט דמיון

כל השאר יבוא מעצמו..
חברים
ג'ולDaniel .hopelessWithout a FaceTigerLilyyahav
Roy bאלונהsmooth criminalmy nicknameLonely guy
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
זיכרון שלי-
אדם אחד אמר לי פעם-
" הקהל שלך צריך להבין מה קורה בציורים שלך. "
מבלי להסס עניתי-
" אני לא מציירת בשביל קהל. "
אמיר דדון & יובל דיין

" מצייר, מתהפנט לא מזיז את הראש מהדף
לא מכחול הוא צריך קצת יותר
מדובר מקווים של חייו .
תוך שניות הוא בונה עולמות
מתרגם לצבעים קצת חכמה .
מסביב שואלים בשביל מה לחכות
יש בים אוניות "
רץ אל האור
עוד אחד הפך פיקח
אז הוא מעדיף לשתוק,
בין כל הפקחים האלו
כל כך בא לי כבר לצעוק.
לא בחרתי לבוא לעולם,
•  לא בחרתי בשמי הפרטי,
•  חופשי חופשי אבל בנפשי..