עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אני שומעת אתכם, כמעט

17/09/2013 19:13
yehav
הי. היייי!
 את מקשיבה לי בכלל??
כן,כן מצטערת
מה התחלת לומר?
זה לא חשוב, בפעם אחרת.

אני שומעת אתכם, אני שומעת את כולכם
אך לפעמים זה קורה לי
אני לא תמיד מקשיבה.
זה לא מתוך רצון, אני באמת רוצה. 
להקשיב, להיות שם כשצריך
וגם לתת עצה טובה
אני שומעת אתכם, אני שומעת את כולכם.
אך לפעמים זה קורה לי
אני כמעט ולא מקשיבה
זה מרגיש כאילו אני בתוך חלל גדול 
ובו אני שומעת אתכם, אך לא בבירור
אני שומעת אתכם כהד שמרחף סביבי. 
אני לא מצליחה לענות
אני שומעת אתכם, אני שומעת את כולכם
אך לפעמים זה קורה לי
האוזניים נאטמות. ההד נחלש
אני כבר לא שומעת אתכם יותר
אני רואה את השפתיים שלכם, הן נעות
אני לא שומעת דבר

                                 .yehav



17/09/2013 19:16
לפעמיים אני מרגישה ככה...
דניאל
17/09/2013 19:17
מזדהה...

ואולי זה לא קשור למה שדיברת אבל זה מזכיר לי את הבעיות קשה וריכוז של המורה לערבית שלי..
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

אודות

הגעתי לכאן במקרה,
נשארתי מתוך רצון.
השקט הנפשי-
עולם הציורים שלי
עיפרון דף ומעט דמיון

כל השאר יבוא מעצמו..
חברים
ג'ולDaniel .hopelessWithout a FaceTigerLilyyahav
Roy bאלונהThelsemy nicknameLonely guy
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
זיכרון שלי-
אדם אחד אמר לי פעם-
" הקהל שלך צריך להבין מה קורה בציורים שלך. "
מבלי להסס עניתי-
" אני לא מציירת בשביל קהל. "
אמיר דדון & יובל דיין

" מצייר, מתהפנט לא מזיז את הראש מהדף
לא מכחול הוא צריך קצת יותר
מדובר מקווים של חייו .
תוך שניות הוא בונה עולמות
מתרגם לצבעים קצת חכמה .
מסביב שואלים בשביל מה לחכות
יש בים אוניות "
רץ אל האור
עוד אחד הפך פיקח
אז הוא מעדיף לשתוק,
בין כל הפקחים האלו
כל כך בא לי כבר לצעוק.
לא בחרתי לבוא לעולם,
•  לא בחרתי בשמי הפרטי,
•  חופשי חופשי אבל בנפשי..