עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

שעת הדממה

29/12/2013 14:14
yehav
נכנסת הביתה
זורקת את התיק בכניסה לחדר
מוציאה אוזניה אחת ומקשיבה לשקט
״מישהו בבית?״
אף אחד לא עונה
אני אוהבת את הדממה הזו
זה אומר שהבית ריק 
הכלבה עוד קופצת עלי
היא זוכה לליטוף קצר מידי היום
אני מחייכת אליה חצי חיוך
בעודי מחזירה את האוזניה
ונזרקת אל המיטה
מתהפכת על הגב ומסתכלת אל התקרה
מוציאה את האוזניות.
אני לא צריכה את השקט שלהן כבר
אין כאן אף אחד
אף אחד שידבר
אף אחד שישמע.
אני חושבת על חצי יום שעבר
העיניים נעצמות
מחשבות רצות
על משמעות החיים
ומה זה בכלל לחיות
אין לי תשובות.
 מסתבר שעבר זמן מה
אני עוד שוכבת על המיטה
נשמעת דפיקה
הדממה שלי אזלה
מחזירה את האוזניות
ונכנסת אל דממה קצת שונה
״ הי, איך היה בעבודה? 

         .yehav
TigerLily
30/12/2013 15:55
הכתיבה שלך רגועה, מרגיעה ומיוחדת.
כשאני קוראת את הפוסטים שלך אני מרגישה בדממה הזאת, אני חיה את הדממה הזאת.
מדהים יהב, פשוט מדהים.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

אודות

הגעתי לכאן במקרה,
נשארתי מתוך רצון.
השקט הנפשי-
עולם הציורים שלי
עיפרון דף ומעט דמיון

כל השאר יבוא מעצמו..
חברים
ג'ולDaniel .hopelessWithout a FaceTigerLilyyahav
Roy bאלונהThelsemy nicknameLonely guy
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
זיכרון שלי-
אדם אחד אמר לי פעם-
" הקהל שלך צריך להבין מה קורה בציורים שלך. "
מבלי להסס עניתי-
" אני לא מציירת בשביל קהל. "
אמיר דדון & יובל דיין

" מצייר, מתהפנט לא מזיז את הראש מהדף
לא מכחול הוא צריך קצת יותר
מדובר מקווים של חייו .
תוך שניות הוא בונה עולמות
מתרגם לצבעים קצת חכמה .
מסביב שואלים בשביל מה לחכות
יש בים אוניות "
רץ אל האור
עוד אחד הפך פיקח
אז הוא מעדיף לשתוק,
בין כל הפקחים האלו
כל כך בא לי כבר לצעוק.
לא בחרתי לבוא לעולם,
•  לא בחרתי בשמי הפרטי,
•  חופשי חופשי אבל בנפשי..